בטומי
בטומי היא הפרדוקס המושלם: עיר נופש מודרנית עם קזינו ומלונות מגדלים לצד שכונות ישנות בסגנון עות'מאני ואירופאי-מודרני. הים השחור, הטיילת הארוכה, כיכר פיאצה הרומנטית ופסל 'עלי ונינו' שמתמזג בכל ערב — בטומי מרגישה כמו עיר שיש לה מה לספר.
קראו עוד
מהרים המושלגים של הקווקז ועד חופי הים השחור — כל מקום עם סיפור.
בטומי היא הפרדוקס המושלם: עיר נופש מודרנית עם קזינו ומלונות מגדלים לצד שכונות ישנות בסגנון עות'מאני ואירופאי-מודרני. הים השחור, הטיילת הארוכה, כיכר פיאצה הרומנטית ופסל 'עלי ונינו' שמתמזג בכל ערב — בטומי מרגישה כמו עיר שיש לה מה לספר.
קראו עוד
בורז'ומי היא שם שכל גאורגי וכל רוסי מכיר — המים המינרליים מכאן נמכרים בכל ברי הממלכה. אבל בורז'ומי עצמה היא גם עיירת ספא ירוקה בין הרים, עם פארק לאומי עצום, שבילי הליכה בין עצים, ואווירה שמרגישה כמו אירופה של לפני מאה שנה.
קראו עוד
קחטי היא אזור היין של גאורגיה, ושל האנושות כולה — ממנה צמחו ראשוני עושי היין בעולם, לפני 8,000 שנה. כרמים ירוקים משתרעים על פני גבעות מוארות שמש, ווינריות עתיקות מזמינות לטעום קוורי — היין ה-UNESCO הגאורגי. מי שמגיע לפה מבין שיין הוא לא רק משקה — הוא חלק מהזהות.
קראו עוד
קזבגי — או בשמה הרשמי סטפנצמינדה — היא המקום שבו גאורגיה מרגישה הכי הרפתקנית. כנסיית גרגטי מהמאה ה-14 מרחפת מעל העננים, עמקי ג'וטה וטרוסו פתוחים בין פסגות מושלגות, ועל הגבעה — נוף שאפשר לעמוד בו בשקט ולהבין למה אנשים חוזרים לפה שוב ושוב.
קראו עוד
קוטאיסי, העיר השנייה בגאורגיה, היא בירה עתיקה עם עומק היסטורי ייחודי. מנזר ג'לתי — UNESCO מהמאה ה-12, קתדרלת בגראטי שנבנתה בשנת 1003, ובסביבה: מערות פרומתאוס, קניונות אוקאצה ומארטווילי. מי שמחפש גאורגיה פחות תיירותית — זה המקום.
קראו עוד
מצחתה היא הלב הרוחני של גאורגיה ואתר אונסק״ו — כ-20 דקות מטביליסי. קתדרלת סווטיצחובלי, מנזר ג'ווארי על הגבעה, ונוף למפגש המטקווארי והארגווי.
קראו עוד
סוואנטי היא גאורגיה במצבה הכי ראשונית. כפרים עם מגדלי שמירה בני מאות שנים, שלגים שנשארים עד יולי, ואנשים שדיברו שפה שונה מכל שאר גאורגיה. מסטיה — עיירת הבסיס — חלק מאתר מורשת העולם, ומסביב טרקים, קרחונים וקהילות ששמרו על מסורות עתיקות בשלמותן.
קראו עוד
טביליסי היא עיר שאי-אפשר להגדיר במילה אחת. אדים של גופרית עולים מכיפות אדומות בשכונת אבנוטובאני, קשת הזכוכית של גשר השלום נמתחת מעל נהר הכורה, ובתי קפה ממולאים אנשים עד שעות הלילה. היא חמה, מפתיעה, ומסוגלת לגרום לכל מטייל לרצות להישאר רק עוד יום אחד.
קראו עוד